יום שישי, 14 בפברואר 2014

מחקר איכותני לעומת מחקר כמותי – הבדלים ושימושים

מהו מחקר איכותני או "מחקר איכות"? מחקר איכותי הנו מחקר תיאורי, המגבש את נתוניו באמצעות תשובות "פתוחות" הניתנות לחוקר ע"י פרטים בודדים מתוך אוכלוסיית המחקר הנבדקת. שיטת מחקר זו אמורה להביא להבנת פעילות האדם, וזאת כאשר ההבנה תהיה דרך חדירה לעולמם היומיומי של הנבדקים באמצעות התחקות אחר מעשיהם והתנסויותיהם, הקובעים והמעצבים את מציאותם היומיומית, בהקשר של מושא המחקר, כמובן. מתי משתמשים במחקר איכותני? במחקר האיכותי עושים שימוש בד"כ, כאשר לא ניתן לדגום את אוכלוסיית המחקר באופן סטטיסטי, או כאשר נדרשת העמקה ותובנות פסיכולוגיות שמחקר כמותי אינו יכול לציין אותם, או כאשר הנושא המחקרי הנו רגיש ולא ניתן לתשאל בטלפון או באמצעות שאלון וכן כאשר יש צורך להבין תהליכים והשתלשלות עניינים (לדוגמא: תהליך קבלת החלטות ארגוניות או אישיות). מהם ההבדלים בין מחקר איכותני למחקר כמותי? בכדי לאבחן ביעילות באם מחקר איכותני הנו רצוי להשמה בסוגיה המחקרית הרלוונטית, או שמה כלי המחקר הרלוונטי צריך להיות מחקר כמותי, יש לדעת מהם ההבדלים בין מחקר איכותני למחקר כמותי. ההבדלים בין שני סוגי המחקר באים לידי ביטוי באוכלוסיית המחקר וזאת כאשר במחקר כמותי הנבדקים נבחרים באופן מדגמי, במחקר איכותני הנבדקים הנם אנשים שיכולים למסור מידע מקיף נדרש. בנוסף, במחקר כמותי איסוף הנתונים מיושם באמצעות שאלון עם שאלות סגורות וזאת כאשר סולם התשובות/הערכים הנו קבוע מראש. מאפיין נוסף: הנתונים מועבדים ומנותחים בשיטות ומבחנים סטטיסטיים ומשקפים את מספר הנדגמים במחקר, עוצמת הקשר בין שני גורמים, כימות התופעה ושכיחותה, כיוון ומגמה, ואיתור קשרים סיבתיים. מאפיינים נוספים וחולשות של שיטת המחקר האיכותני במחקר האיכותי איסוף הנתונים מיושם דרך כלים מחקריים כגון: ראיונות, תצפיות (מובנת או משתתפת), סרטי וידאו/קולנוע, תמונות, מסמכים/תעודות וכמו כן פריטים מארכיון. בפועל, הנתונים שנאספים מסייעים לקבל הבנה טובה יותר של התופעה הנחקרת. במחקר האיכותני נעשה גם שימוש בכלי מחקר הכולל ראיונות. המראיין נפגש פנים אל פנים עם הנבדקים, השאלות נשאלות על פי תכנון מראש והתשובות של המרואיינים הנן ארוכות בד"כ ומקיפות ולכן הן נרשמות או מוקלטות. בכלי מחקרי איכותני נוסף: תצפיות, קיים מעקב/צפייה שיטתית של החוקר על התנהגות הנבדקים, וההתנהגויות עצמן מתועדות דרך רישום/צילום/הקלטה, וקיימת התערבות חיצונית מעטה מצד החוקר. כלי מחקר נוסף שעומד בידי החוקר האיכותני, הנו "תצפית משתתפת", שבה החוקר מעורב ומשתתף בקבוצה ונמצא בקשר ישיר עם האנשים. בפועל, החוקר מעורב במה שקורה, הוא צופה בהתנהגות לומד את המשמעות וההתקשרות בין הגורמים השונים. מעבר לכך, החוקר מתייחס למה שהנבדקים אומרים, האופן בו הם מתנהגים והחפצים בהם הם משתמשים. על בסיס פעילות זו ניתן לציין שהמציאות היא סובייקטיבית. בכלי מחקרי איכותני נוסף: קבוצות מיקוד, למעשה מיושם דיון מונחה בקרב קבוצת אנשים העונים על פרופיל סוציו-דמוגרפי או צרכני מסוים . בפועל, מגיעים למידע על בסיס דעות / עמדות על ידי "דינאמיקה קבוצתית " לאור כל הנסקר לעיל, ניתן לומר שאין במחקר האיכות אמת "אחידה" אלא אמת שונה לכל מקרה, אשר באמצעותה הרבה יותר קשה להכליל על כל אוכלוסיית המחקר. ניתן אף לומר, שהמחקר האיכותי במקרים רבים למעשה משלים את המחקר הכמותי, בכך שהוא מנסה להבין האופי וההתנהגות של נחקרים ועל בסיס זה את הדרך בה הם מפרשים את גישת חייהם למושא הנושא הנחקר. ניתוח הממצאים/הנתונים במחקר איכותני מיושם על ידי הצלבה של מקורות המידע (ראיונות, טקסטים, תצפיות), חלוקת המידע לקטגוריות ראשיות וקטגוריות משניות, ע"י אבחון קשרים בין הנתונים וכמו כן ע"י ניתוח הראיונות, או התצפיות, או השאלונים. מתי ראוי ליישם מחקר איכותני? דוגמא אותנטית להמחשת הצורך בהשמת מחקר איכותני (ולא כמותי) הנו:מחקר שכותרתו: "קליטת יהודי תימן בראש-העין". מחקר זה למעשה מבוסס על מידע מקיף ביחס לאירוע מהעבר ולכן אוכלוסיית המחקר הנה בעיקר הקשישים ביישוב. בעקבות זאת המידע שיתקבל דרך מחקר כמותי אינו אפקטיבי. וזאת משום שלא תתקיים מגמתיות בתשובות הנבדקים הללו (כל נדגם הנו בעל דעה אישית שונה הנובעת ממאפייני התאקלמות שונים ביניהם). כמו כן , יש צורך במקרה מסוג זה לעשות שימוש במידע מהעבר שקיים בספרים, מסמכים/תעודות ופריטים מארכיון. חשוב שיזמים הרוצים לבחון את היתכנות המוצר שלהם או השירות החדש שהם רוצים להציעו לשוק, לבצע סקר היתכנות או סקר שוק רלוונטי לבדיקת מוכנות השוק למוצר או השירות שלהם, באחת משיטות המחקר שהובסרו במאמר זה. על ידי ביצוע סקר שוק מסוג זה, הם יוכלו לקבל (מעבר לשאלה המרכזית של היתכנות המוצר\השירות שלהם למול קהל המטרה הרלוונטי להם), "באותה הזדמנות" תשובות מעמיקות לגבי הפרמטרים השונים החשובים (או אינם חשובים) בקרב קהלי היעד שלהם למוצר או השירות החדש. לשם כך ישנן חברות סקרים ייחודיות המבצעות סקרים אלו עבור אותם יזמים.